1. |
שם מעבר לפסנתר
04:07
|
|||
|
שם מעבר לפסנתר, עישנה סיגריות בשרשרת,
בין שאיפה לשאיפה, לשאיפה, היא שרה,
הצטרפתי עם גיטרה.
שם רחוק על הערסל, בקצה החוף היא מתנדנדת,
בין החום לבין השקט היא התפשטה,
אני נגעתי בה.
אני והיא והעולם כולו יכול להתפוצץ.
אני והיא, ושימשיכו לחפש,
בדרך כלל אני כועס, עכשיו הרמוניה.
בצלה אני חוסה,
בצלה זורחת שמש,
נושקת אט את השניות כמו קסם,
השקט הו השקט.
אני והיא והעולם כולו יכול להתפוצץ.
אני והיא, ושימשיכו לחפש,
בדרך כלל אני כועס, עכשיו הרמוניה.
העיר כולה בוערת מאחור,
לשם כבר לא נחזור.
|
||||
2. |
צפונה
03:59
|
|||
|
צפונה מכאן בואי ניסע,
ניקח ת׳אוטו נעלה על כביש החוף וניסע צפונה.
צפונה מכאן בואי ניסע
נקח ת׳לפטופ, ספרים, בגדים חמים,
ופשוט ניסע...
נעבור את חיפה ולא נעצור,
נעבור את עכו ולא נעצור,
נעבור את ראש הנקרה ולא נעצור,
נעבור את צור, ולא נעצור...
כוס אוחתו צפונה מכאן, בואי נסע,
שיתפוצצו כולם,
בואי ניקח מגבת ובגד ים
ופשוט נעוף מפה קיבנימט,
צפונה, צפונה
בואי ניסע ולא נעצור...
נעבור את ביירות ולא נעצור,
נעבור את דמשק ולא נעצור,
נעבור את איסטנבול ולא נעצור,
נעבור את צור, ולא נעצור...
כשנגיע לאתונה נפנה מערבה ולא נעצור,
נעבור את רומא ולא נעצור,
נעבור את ברצלונה ולא נעצור.
ואת תהיי כה מאושרת, לא תביטי לאחור,
עם הרגל על הדשבורד ובלי שום סיבה לחזור,
הרי נולדנו לשלום, לא נולדנו למצור!
|
||||
3. |
בייבי
04:32
|
|||
|
בייבי, זה כבר כל כך הרבה זמן
שזה בועט לי בבטן.
כל כך שמח להיות כאן איתך
מתחת לגפן.
ואף על פי שהערב לוקח אותי אל על,
בייבי, אני הכי טוב שבא לי ללכת.
הוא הכי טוב, שבא לו ללכת...
בייבי, כשאני הולך מכאן מתחילה השלכת,
בייבי, כשאני הולך מכאן הרכבת לא עוצרת.
אז מותק אל תתני לי ללכת מכאן,
למרות שזה הכי טוב כשבא לי ללכת.
אז מותק אל תתני לי ללכת מכאן...
הוא הכי טוב כשבא לו ללכת...
בייבי, אל תשחררי יותר מדיי,
בייבי אל תתני לי ללכת מכאן,
ללכת מכאן.
בייבי, לשוט לי בחלל,
בייבי, לרחוץ לי בנהר,
בייבי, לשתוק אל תוך הכר,
הו, מה נעימה הרוח על פניי.
בייבי, אתך הכי טוב שבא לי ללכת.
הוא הכי טוב שבא לו ללכת...
|
||||
4. |
נקי ומלוכלך
04:50
|
|||
|
כל הדרך מאילת,
אני לא מוציא מילה
והמבט מרוחק,
בואי נצחק.
עכשיו במאה חמישים,
את פוחדת שנגמור את החיים,
לא מרוצים,
בואי נסכים,
אני אוהב אותך,
על כן אני אתך,
נקי ומלוכלך.
בביתנו הישן,
מול האורחים הזוללים מן השולחן,
יש לנו זמן,
או אין לנו זמן?
הזיונים על המזרן
מזכירים לך שהדק לא משומן,
הקיר לא לבן,
גמרתי מוקדם...
אני אוהב אותך,
על כן אני אתך,
נקי ומלוכלך.
|
||||
5. |
בימים
04:43
|
|||
|
בימים שפחדתי נורא לא יכולתי לנשום,
בתום, שלבש בכל בוקר היום.
נערה מתוקה צעדה לי בתוך החלום,
נעלמה בשדרה, בימים שפחדתי נורא.
בקלות תיעלם עוד שעה כשהרקע אפור,
שיכור, נאחז לי באיזה תמרור.
בפינה חשוכה בשובי מהפאב הסגור
נעלמתי שניה, בקלות תעלם עוד שעה.
בשמלה מכופתרת, יום אחד היא אתו,
ביום אחר לא שאלתי לשמה,
נעלמה בשדרה, בימים שפחדתי נורא.
ועכשיו במשמרת שניה מנסים לא לזכור,
לא טוב לנסות להמשיך לאהוב.
היא אף פעם לא תהיה שלי,
אף פעם לא תהיה שלי,
נעלמה בשדרה בימים שפחדתי נורא.
בשמלה מכופתרת, יום אחד היא אתו,
ביום אחר לא שאלתי לשמה,
נעלמה בשדרה, בימים שפחדתי נורא.
שנינו בגפינו במיטה,
שוכב לצד הדרך,
שנינו בגבינו לשקיעה,
נבלע בתוך העדר,
שנינו בגפינו במיטה,
שיכור בצד הדרך,
שנינו בגבינו לשקיעה,
נבלע בתוך העדר,
נבלע בתוך העדר בימים שפחדתי נורא.
|
||||
6. |
רק שתיקח אותי איתה
05:19
|
|||
|
רק שתיקח אותי אתה,
כשאקרא בשמה, עד שהיא תשמע
בקולי את הסדק, שבי הילד שמפחד כל-כך.
רק שתבחין במצוקה, שלא אבלע בים הבלהה,
שדים בחדר כורים לי קבר, היא בטח לא רואה.
שהאוויר שהיא נושמת הוא מוגבל,
חושבת שדרכי, תוכל לפרוץ ת׳דרך.
היא לא רואה שזה גורל, האוויר שלי מורעל,
אצלי הכל בערך.
רק שנשרוד את השקיעה,
שהיא לא תדע, שהיא לא תשמע
אותי צורח, אותי בורח...
אילו יכולתי לדקה לשלוט בבהלה,
ללחוש אל תוך אוזנה:
למרות העצב, עזבי הערב,
את בטח לא רואה...
שהאוויר שאת נושמת הוא מוגבל,
חושבת שדרכי נוכל לפרוץ ת׳דרך.
את לא רואה שזה גורל, האוויר מורעל,
אצלי הכל בערך.
רק שתיקח אותי אתה, שלא אפגע,
מקלט בזרועותיה.
קשה לחזות את המחר, גילתה קצת מאוחר,
שזה הכל עליה.
רק שתיקח אותי אתה...
|
||||
7. |
זה כבר ניכר
04:21
|
|||
|
זה כבר ניכר, שזה מכבר,
עוברות עלינו שנים לא קלות,
ואת דמותנו, כבר קשה לזהות,
בין הרחובות.
נדמה עכשיו, כי פצע זב,
משאיר שובל של אכזבות,
ודאגות, נשים שכולות,
בריות קדומות, סודי סודות...
והעבר, כולו עפר,
והמחר, כאילו אין מחר.
נשים רזות, בריות תלושות,
סודי סודות...
והבורא איבד עניין בנשמותינו הטועות,
אפו ניכר וטעם מר.
זה כבר ניכר, שזה מכבר,
עוברים עלינו חגים ושבתות.
מישהו סיפר שהחופש הוא לא החופש שחיכינו לו דורות.
עוברים חגים, חגים מעל לטרוף…
סרעפת שחוקה פולטת זעקה חרישית,
בוכה נהג מונית,
בוכה גם הפקיד,
בוכה גם העתיד,
בוכה גם האדם ששוחה אצלי בווריד.
|
||||
8. |
היא
05:08
|
|||
|
היא אוהבת אותי כמו שאני,
היא גורמת לי לשלוט בעצמי,
היא לא חושבת שאני מטומטם,
היא מלטפת, מנשקת, מלקקת...
היא מלקקת אותי, שאוהב אותה,
שאוהב אותה יותר מכולם.
אותי, שגורם לה להזיז את הדם,
אותי, שהמגע שלי נותן לה נחמה,
אותי, שמלטף ומקרצף,
ומחפף את כל מי שרק יעמוד לה בדרכה...
היא, היא האחת, יש רק אחת.
היא לא פחות. היא רק יותר,
ואין עוד צורך לשקר,
נסיכה שלי, טוב לי אתך.
טוב לי אתך נסיכה שלי, טוב לי אתך.
והיא עולה, והיא עולה,
והיא נוגעת בתקרה,
היא האחת, יש רק אחת,
היא מחבקת אותי...
היא, היא האחת, יש רק אחת,
היא לא פחות, היא רק יותר,
ואין עוד צורך לשקר,
נסיכה שלי, טוב לי אתך.
טוב לי אתך נסיכה שלי, טוב לי אתך.
|
||||
9. |
סדר סדר
05:05
|
|||
|
אני עומד במסדרון בתחתונים קרועים וגופיה,
מחכה שהטירוף יחלוף, בינתיים אצטרף לחגיגה.
אז מה אני עכשיו?
מסתובב בחדר מצד לצד,
מחפש מה לעשות.
יודע שחסר לי משהו,
אבל לא יודע מה,
השקט מבחוץ ובפנים המהומה.
ועל פניי חולפת שיירה,
שאצטרף, או אתחפר בתוך שוחה.
הם קוראים לי לבוא,
ופניהם חתומות,
בעיניים מטושטשות,
אני שומע קולות, אני שואל: מה לעשות?
מחר אני אשכח ואלך לעבודה
שגובה ממני המון.
מצד אחד הכל שלך,
מצד שני אתה מסכן,
והחיבור למציאות מתרופף, אני מתחרפן.
ועל פני חולפת שיירה,
שאצטרף או אתחפר בתוך שוחה,
הם קוראים לי לבוא,
ופניהם חתומות,
בעיניים מטושטשות,
אני שומע קולות,
אני שואל: מה לעשות?
סדר סדר - הם קוראים,
בתוכי כל הקולות במקהלה,
שלי שלי - הם צועקים,
ואני עומד במסדרון בתחתונים קרועים וגופיה...
לא שונה מאף אחד...
אז מה אתה עכשיו?
מסתובב בחדר מצד לצד,
מחפש מה לעשות.
יודע שחסר לך משהו,
אבל לא יודע מה,
השקט מבחוץ ובפנים…
הם קוראים לי לבוא,
ופניהם חתומות,
בעיניים מטושטשות,
אני שומע קולות,
אני שואל: מה לעשות?
סדר סדר - הם קוראים,
בתוכי כל הקולות במקהלה,
תורי תורי - הם צועקים,
ואני עומד במסדרון בתחתונים קרועים וגופיה,
מחכה שהטירוף יחלוף, בינתיים אצטרף לחגיגה...
|
||||
10. |
הולכים על זה
04:39
|
|||
|
באתי רק לשתות קפה,
להישיר מבט,
לגמור את זה יפה,
סופים עושים אותי כהה,
עכשיו זה כבר לא משנה,
הולכים על זה.
סוכרזית וכישלון,
פרוסת עוגה עומדת בגרון,
שתיקה של בוקר אחרון,
ממחר, משמורת בחדרון בדירה שלי,
זה קרה גם לי,
סיבוב ראשון נגמר.
במיטה קטנה, אבא ילטף לך את היד.
בשגרה שבורה,
נתמסר בכל יומיים.
ילדים קיבלו עוד בית
כן גם לי זה קרה ובינתיים,
בחלום אוחזות אותי ידיים,
אני נתלש הכל מוצף במים.
ושירי, כלא היה,
את הכל השארתי שם, מאחור…
קחי את זה,
אקח את זה,
בסוף תמיד הכסף משנה,
מסחר בצל המעשה,
קחי, נחשוב על זה אחרי,
הולכים על זה
עד אשר הזמן יקל,
החור ילך, ילך ויתרחב,
בנותיי, אשבור להן את הלב,
ממחר משמורת וקפה
בדירה שלי,
זה קרה גם לי,
סיבוב ראשון נגמר.
במיטה קטנה, אבא ילטף לך את היד.
בשגרה שבורה,
נתמסר בכל יומיים.
ילדים קיבלו עוד בית,
כן, גם לי זה קרה ובינתיים,
בחלום אוחזות אותי ידיים,
אני נתלש, הכל מוצף במים.
ושירי, כלא היה, את הכל השארתי שם, מאחור...
|
||||
11. |
נשבעתי לחזור אליך
03:38
|
|||
|
נשבעתי לחזור אליך,
מעטות מאוד הדרכים הפשוטות.
לשכוח את זה לרגע,
ועוד רגע ועוד.
נשבעתי לחזור אליך
מעטים כל-כך השבילים
אל ביתך הרחוק.
איֵכּה, כשהשקט מייגע,
אף אחד לא יודע.
כשהערב משחיר
כל פינה בחדרי הנידח,
איך אוכל שוב להסביר,
למה עזבתי אותך?
בשביל מה? בשביל מה?!
נשבעתי לחזור אליך,
שאלך ואשוב מבלי שתרגיש.
חלומות בהקיץ,
אתה כבר בטח לא שם ואני לא אני,
אני לא אני.
כשהערב מדיר
כל שינה בחדרי הנידח.
איך אוכל שוב לנחם את עצמי,
למה עזבתי אותך?
בשביל מה? בשביל מה?!
|
||||
If you like ליילי, you may also like:
השמרנים שוב באופנה
by אלון עדר ולהקה
supported by 18 fans who also own “ליילי”
Ich habe die Band heute zum ersten mal auf Deutschlandfunk Kultur gehört und sie hat mir sofort gefallen.Ich verstehe zwar kein Wort, aber hebräisch ist so eine geile Sprache.
go to album
אם לא נרקוד לא נבין כלום
by יהוא ירון II Yehu Yaron
supported by 16 fans who also own “ליילי”
שיר מעולה, מהרגע ששמעתי אותו ברדיו ידעתי שאקנה את האלבום שהוא יצא.
go to album
supported by 15 fans who also own “ליילי”
כולם דיברו על "לווי אותי", וזה באמת שיר מצוין, אבל "אבוא בגבורות אדיר" ו"קשה בלילה" טובים לא פחות, ו"שחרית" פגז ענק.
go to album
A Chaos Of Flowers
by BIG|BRAVE
Leaning into the sparse, impressionistic sound of 2023's albu "Nature Morte," the Montreal metallurgists sound as heavy and radiant as ever.
go to album
The Seattle band work around the edges of shoegaze and dream pop with a rare sense of clarity and momentum.
go to album
Every Bird Ever [Album]
by Ilithios
The new record from Brooklyn indie group Ilithios is full of big-hearted songs with the hooks to match.
go to album
supported by 14 fans who also own “ליילי”
wonderful unique artist. high quality music + fun.
go to album
